<h1>הגהות רבינו פרץ על הסמ"ק סימן י"א</h1>
<h2>דף ב.</h2>
להתפלל בכונה בכל יום שנאמר (דברים י"א) ולעבדו בכל לבבכם. ודרשו רבותינו ז"ל (ספרי פר' עקב לה' ובירושל' דתפיל' השחר ותענית דף ב') איזוהי עבודה שהוא בלב הוי אומר זו תפילה בכוונה. להתפלל בכונה, פי' אף על פי שעקר תפלות דרבנן מכל מקום יש תפלה שהיא מן התור' דכתיב (דברים ד') ובקשת' משם את ה' אלהיך ומצאת כי תדרשנו בכל לבבך ובכל נפשך ולמדנו כמו כן בכל התפלו' שתקנו חכמים מכאןא). ומה היא כוונה שאמרנו, ב) שיחשוב בכל תיבה פירושה וידקדק שלא ידלג תיבה אחת כאילו היה מונה מעות. ואם אינו יכול לכוין בכל הברכות כל שמנה עשר' יכוין באבות ובמודים. ואם אינו יכול לכוין בשתיה' יכוין באבותג). וה"רר אליעז' מגרמ"יזא כת' בספרו כי טוב מאד לכוין לחתימת כל ברכה וברכה כי יש בהן מאה ושלש עשרה תיבות כנגד תיבות שיש בתפילת חנה, וכן הדין נותן כי מי שמתכוין בשאלתו ולא יכוין בשבחו של הקב"ה מחייב את עצמו. ויש לחשוב שאם היה עומד לפני מלך בשר ודם היה מדקדק בדבריו כ"ש לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה. ואם בא לאדם מחשבה בעודו בתפילתו ישתוק עד שיגמור מחשבתו ותבטל. [סמ"ק סימן י"א]. א) ואומר הר' פרץ מיהו מדחשיב זה במצות עשה ש"מ תפלה מן התורה היא לעולם והכל לפי העת בעת צרה שלא תבא או שיוציאנו המקום מהצרה ואף בזמן שבית המקדש קיים שהיו ישראל שרויים על אדמתם שקטים היו מתפללין על קרבנות צבור שיתקבלו ברצון כמו שתקנו חכמי' מעמדות שהיו מתענין ד' ימים בשבוע ודרשוה בספרי מדכתיב תשמרו להקריב לי במועדו, פי' במעמדו. ב) כשתתפלל מיושב אל תסמוך מאחוריך ואל תטה לצדדים ואל תפשוט רגליך אל תרכינם זה על זה כי כל אלה הם סדר גאוה. אלא תשב וראשך כפוף שלא תראה פני היושב נגדך חוץ לד' אמו' ופשט ידך תחת לבושך הימנית על השמאלית ותשב באימה וברעדה. (עוד מצאתי הג"ה נשים ועבדים חייבים בתפילה שאין לה זמן קבוע מן התורה ואינה מצות עשה שהזמן גרמה עכ"ה). בבקר סומך גאולה לתפילה וכן בערב. ואע"ג דתקון רבנן השכיבנו בתר גאולה כגאולה אריכתה דמיא. וש"צ מוציא ידי חובה מי שאינו יודע להתפלל אבל היודע להתפלל אינו יוצא אלא בתפלת עצמו. העובר לפני התיבה צריך לסרב. ואם מסרב יותר מדאי דומה לתבשיל שהקדיחתו מלח. כיצד יעשה, פעם ראשונה מסרב שניה מהבהב, פי' מזמן עצמו, שלישית פושט את רגליו ויורד. עכ"ל. ג) ואמר הר"ם מאוברא שיש לו לאדם להסיר כל מחשבות לבו וכל דבר אחר מלבו בשעת תפלה ויכוין לבו אל מקום. ויחשוב הדבר בלבו טרם יוציאהו בפיו וכן יעש' מכל דבר ולא יחטא ותפילתו זכה ומקובלת לפני המקום שנאמר תכין לבם תקשיב אזניך. וג' תפילות נשמעות. תפיל' יחיד בדמעות בכל יום, תפילת צבור בכל יום, יחיד בין ר"ה לי"כ, וכל הבוכה בלילה בתפילה, כוכבים ומזלות בוכי' עמו ותפילתו נשמעת.
<h2>דף ג:</h2>
טעה בימו' הגשמים ולא הזכיר גשם אם הזכיר טל לא יחזור ואם לאו יחזור. בימות החמה אם אמר מטר יחזור ואם לאו לא יחזור כדאמרינן בירושלמי (דתענית ס"ג)א) המתפלל ואינו יודע אם הזכיר גשם אם לאו אם עבר ל' יום לתחלת גשמים לא יחזור כי ודאי הזכיר. פחות משלשי' יום יחזו' לראש. ובשאלהב) שהיא ס' יום מתקופת תשרי ויום התקופ' מן החשבון כי יום תקופה מתחיל כר' יוסי (סנהדרין י"ג תעני' דף י')ג) ויום ששים כלאחר ששים אפילו הזכיר טל אין בכך כלום עד שיזכיר מטרד). ואם נזכ' בשומע תפלה אומר בברכות שמע קולינו ותן טל ומטר וכוללה בשומע תפילהה) ואם שכח בשומע תפילה ונזכר קודם עקירת רגליו חוזר לשומע תפלהו) ואם עקר רגליו חוזר לראש, וכן בשאלה בספק עד ל' יום כמו שפירשנו לעיל. ואם יכוין את לבו בתפלה שש"ץ מתפלל ואומר בקול רם אין צריך לחזור וכן מכל דבר שצריך לחזור. [סמ"ק סימן י"א]. א) אומר הר' פרץ טעה בימות הגשמים ולא הזכי' וכו' מיהו בתו"ס ר"י לא משמע הכי ומ"מ כמה גדולים פסקו כמו הירוש'. ואומ' הר"מ ז"ל מרוטנבורג ספק אם אמר משיב הרוח ומוריד הגשם אמרינן בירושלמי בתוך ל' יום חוזר וכו' אבל הר"מ ז"ל היה רגיל לומר ביו' שמיני עצרת תשעים פעמים, רב להושיע משיב הרוח ומוריד הגשם, כנגד ל' יום שהיה צריך לאומרו שלשה פעמים בכל יום ועכשיו אם הוא מסופק אם אמר משיב הרוח אינו צריך לחזור לראש לפי שבודאי אמרו ומבי' ראיה מב"ק פר' כיצד הרגל ריחק נגיחותיו חייב קירב נגיחותיו לא כל שכן. אף כאן אם אמרו ל' יום ג' פעמים בכל יום ואחר שלשים יום אם הוא מסופק אם אמרו אם לא אינו חוזר לראש מפני שכבר רגיל בו ומסתמא אמרו לא כל שכן בכאן הואיל ואמרו תשעים פעמים בשעה אחת כמו שעולה לל' יום, הוא רגיל בו. ואם מסופק שאינו צריך לחזור לראש ולא לתחלת הברכה. ב) שהיא בברכת השנים. (רמב"ם פ"י דתפילה טור א"ח קיז). ג) והר"ש ז"ל אומר שבירושלמי יש שאלה ס' יום מעת לעת כלומ' אם נפלה תקופו' תשרי בליל' ימנה ששים יום מאות' לילה ובליל ס' יאמר שאלה. וה"ה אם ביו' שלא יתחיל כי אם ביום ס'. ד) ואף על גב דפירשנו לעיל גבי הזכרה כיון שזוכר טל אף על גב דלא אמר מטר אין מחזירין אותו, מ"מ בשאלה שהי' בברכת השנים לא סגי בשאלת טל אלא מחזירין אותו כיון שלא אמר מטר. וכן נמצא בשם הר"ם בסדר ברכות שלו וצ"ע בסמ"ג ובירושלמי. ע"כ מהר"ף. ה) משיב הרוח ומוריד הגשם ספק אם סגי בשומ' תפיל' וכן בספק אם הזכיר משיב הרוח עד ל' יום או סגי במה שש"ץ אומ' בקול רם או לא. ו) ש"ע חוזר לברכת השנים.
